"זה באמת עובד"?, שאלה אותי סטודנטית שלי לפני כמה זמן. היא לא הראשונה כמובן, וכנראה גם לא האחרונה. היא שאלה את זה על הרפלקסולוגיה, אבל

"הייתי צעירה והרגשתי בתוך תוכי שייכות מסתורית ליסוד האש" (זלדה, מתוך "ואולי ייפתחו השערים") האמת, רציתי מאד לכתוב על יסוד האש. היסוד שאני שייכת אליו

בפרשת השבוע שהיתה בשבת האחרונה (אחרי מות) נמצא אחד הכינויים הכי חידתיים ויפים בעיני. מהפעם הראשונה שנתקלתי בו, וכל שנה מחדש, אני מוקסמת ממנו: "איש

בספרות הקבלה והחסידות למצה ניתנו שני כינויים:  א) מיכלא דאסותא – מאכל הרפואה ב) מיכלא דמהימנותא – מאכל האמונה בנוסף, מענין שבארמית (שפה שמית אחות

יש דיון מעניין בגמרא (מסכת יבמות דף ס"ט, עמוד ב'), החל ממתי עובר נחשב בן אדם. בארבעים הימים הראשונים הוא נקרא מיא בעלמא. מים בעולם.

יש בתורה מספר מקרים של מילים זהות בכתיבתן – אך בעלות משמעות הפוכה.  דוגמה לכך אפשר לראות בפסוק הזה: "וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ, כִּי