יש דיון מעניין בגמרא (מסכת יבמות דף ס"ט, עמוד ב'), החל ממתי עובר נחשב בן אדם.
בארבעים הימים הראשונים הוא נקרא מיא בעלמא. מים בעולם. רק מים. הוא עוד לא חומר.
כשבודקים מה קורה בעצם אחרי כן כשהוא כבר נחשב אדם לכל דבר, זה מענין מאוד. כי אחרי בערך 40 ימים, מהשבוע השישי, מתחילות להיווצר העצמות שלו. העצמוֹת, ואיתן כנראה גם העצמוּת.
יסוד האדמה הוא יסוד בעל איכות נקבית. כולנו באנו מגוף של אישה, מרחם, כולנו התחלנו כפוטנציאל נקבי מבחינה כרומוזומית (XX), וכולנו נחזור גם לאדמה יום אחד, בע"ה ללא סבל ולא בגיל צעיר .
מנקבה באת ואל אדמה-נקבה תשוב.
האדמה היא יסוד היסודות (וגם סוד הסודות לדעתי). היא המצע, הבסיס, הצרכים הכי קמאיים, המקום עליו אנחנו מתהלכים כבני אנוש בעולם, והמקום אליו נחזור למנוחת עולמים.
ברפואה ההוליסטית האדמה קשורה בכל מה שאי אפשר להתקיים בלעדיו: מזון, שינה, מין, אמצעי כלכלי למחיה (בימינו כסף, בעולם העתיק נכסים של אדמות, גידולים, צאן ובקר), שורשים משפחתיים, השם שלנו (דרך הזיהוי שלנו בעולם), הגוף עצמו ויכולות החישה, מגע ואהבה, ערכים, מקום כלשהו לו אנחנו קוראים בית. מלבד כל אלו אפשר להשלים את התמונה דרך מדע האסטרולוגיה ולומר שיסוד האדמה קשור ביכולת לבנות ולהתמיד, להתמסר ולהתחייב, לספק ולדאוג, להכיל ולתקן, להזין ולהגן, להיות מציאותיים ומעשיים, וגם מה שקשור לאיכות הנקבית שלנו, באיזה אופן היא באה לידי ביטוי (יחד עם יסוד המים, הנקבי גם).
אצל כולנו היסוד הזה קיים, כמו כל אחד מהארבע, השאלה באיזה "מינון", ובאיזו עוצמה.
לכל אחד מאתנו יש הרכב קצת שונה בין ארבע היסודות, הן בכף הרגל, הן במבנה הנפשי שלנו, הן במערכות הגוף ותפקודן כאשר כל אחת קשורה קצת יותר לאחד מארבע היסודות. זה ברמת הפוטנציאל המולד, תוסיפו לזה את ההישתנויות התמידיות שאנחנו עוברים בחיינו שמשפיעות מן הסתם על אותו הרכב מסוים שהוא אישי לנו. יכול להיות שבתקופה אחת האדמה אצלי תהיה חזקה ונוכחת, ובתקופה אחרת היא תיחלש בגלל מאורעות מסוימים שהשפיעו, או יסוד אחר שיותר דומיננטי ותופס יותר מקום על חשבונה. וכן, אנחנו ממש נראה את זה בכף הרגל, למקרה שאתם חושבים שכל הגוף שלנו עובר שינויים אבל כפות הרגליים שלנו לא 😊
המערכת בגופנו שקשורה באלמנט האדמה היא מערכת השלד כולה, השיניים והציפורניים. בעצם כל המבנים הסידניים, שכן סידן הוא מינרל ומקורם של המינרלים בטבע הוא… מהאדמה. בנוסף, חלק הגוף שקשור באדמה הוא כל מה שמהאגן ומטה. ולכן איברי המין הרבייה ושלפוחית השתן וכן סופו של המעי הגס – כל מה שנמצא ב"קערת האגן", גם הם קשורים בה, וגם הירכיים השוקיים וכפות הרגליים עצמן. מרכז הכובד של גופנו!
אתם יכולים אם ככה להבין ולתאר לעצמכם איזה מגוון רחב של פתולוגיות, פציעות או ליקויים בכל אחד או יותר מאלו, יכולים לספר על אדמה שצריכה חיזוק, ומבקשת תשומת לב טיפולית.
*
אם אני חוזרת לקטע מהגמרא שפתחתי איתו, בעצם עכשיו אפשר להבין שיחד עם מערכת השלד המתחילה לקרום עור וגידים (עדין לא עור וגידים אבל הבנתם) אצל העובר, הוא מתחיל לגדל בתוכו גם את כל האיכויות האלו. להיות עצם, להיות בעצמיותו.
זה יפה, כי המספר 40 מסמל ביהדות תקופת מעבר והתפתחות.לקראת משהו. למשל ארבעים ימים מראש חודש אלול ועד יום הכיפורים, או העליה של משה רבנו להר סיני כדי לקבל את התורה, נמשכה ארבעים יום וארבעים לילה ועוד.
אז אפילו בשביל להיות נחשב בן אדם יש צורך בארבעים ימי הכנה, ימי מים, טהרה וזכות, בשביל התחלת ההיבנות. גם זה נקבי מאד, התכונה של הכנה והתכוננות – למשל לקליטת זרע, להשתרשות, להתרוקנות, ירח מתמלא וחסר ושוב מתמלא ושוב חסר. מתכוננות תדיר.
ויש עוד דברים יפים. מילים שקשורות באדמה ודומות מאד בכתיבתן או במצלולן לאותו שער של אותיות ש' ו-נ', הנה כמה דוגמאות: שיניים, שינה, נשי, נשיה (שיכחה, ההפך מזכר=זיכרון). שניים, שנה. משאירה לכם ולכן את המחשבות על כל אחד איך הם קשורים באדמה, חלקם קלים וחלקם יותר מאתגרים אבל לכולם יש קשר…
*
אני אוהבת את האדמה מאוד. כיסוד, כאיכות, וגם את האדמה עצמה כחומר פיזי בכף ידי או במגע רגליי.
אני גם אוהבת את היופי והתבונה שיש בגוף שלנו, במסורת חכמינו, במזלות ובעברית.
